איך תזהו ותטפלו נכון בחרדת מבחנים בקרב ילדים ומתבגרים

חרדת מבחנים משפיעה על אלפי ילדים ומתבגרים בישראל. היא מתחילה לעיתים בגיל צעיר. לעיתים ההורים אינם מבחינים בה בזמן.

הילד לא תמיד אומר שהוא חושש ממבחן. לפעמים זה מופיע ככאבי בטן. לעיתים כקושי להירדם או כסירוב ללכת לבית הספר. במקרים רבים זה נראה כמו עצלנות או חוסר רצון ללמוד. בפועל – מדובר במצוקה רגשית של ממש.

מהי חרדת מבחנים ואיך היא מתבטאת?

חרדת מבחנים היא תגובת לחץ שמופיעה סביב מבחנים. היא מופיעה לפני המבחן ולעיתים גם במהלכו. היא כוללת לעיתים תסמינים פיזיים – כאבי בטן, הזעה ואפילו סחרחורת. היא פוגעת ביכולת להתרכז. הילד לא מצליח לשנן. הוא מתקשה לגייס ביטחון עצמי. גם ילדים מצטיינים חווים חרדת מבחנים. חשוב לדעת – זו לא תופעה של "ילדים חלשים".

איך תזהו שילדכם סובל מחרדת מבחנים?

ילד שסובל מחרדת מבחנים לא תמיד יגיד זאת במפורש. במקום זה, תראו סימנים כמו התחמקות מהכנת שיעורים, חזרתיות על משפטים כמו "אני לא יודע כלום" או "אני בטוח אכשל", התעוררות מוקדמת מדי או קושי להירדם בלילה שלפני, הופעת כאבי בטן או כאבי ראש בבוקר מבחן, בכי ללא סיבה נראית לעין, או הימנעות מללכת לבית הספר דווקא בימים של בחינות.

גם לאחר קבלת מבחן, תגובה רגשית קיצונית לציון. למשל, ילד שקיבל ציון 85 ומגיב כאילו נכשל. תגובה זו עשויה להצביע על חרדת מבחנים. ילדים אלה נוטים לפרש כל טעות כהוכחה לחוסר ערך עצמי. חשוב לשים לב לא רק למה שהם אומרים, אלא גם למה שהגוף שלהם מספר.

מה ניתן לעשות בבית כדי לעזור?

הכנה מדורגת במקום עומס נקודתי. התחילו בהכנה מוקדמת. חלקו את החומר ליחידות קטנות. עודדו את הילד לבדוק הבנה, לא רק לזכור.

לימדו יחד תרגילי נשימה. תרגול נשימה מודעת עוזר להרגיע את מערכת העצבים. נשמו יחד – ארבע שניות פנימה, ארבע החוצה.

שוחחו על פחדים בלי למהר להרגיע. הקשיבו לילד מבלי למהר לתקן אותו. אל תגידו "יהיה בסדר". שאלו אותו "מה בדיוק מפחיד אותך?"

הזכירו לילד הצלחות קודמות. עיזרו לו להיזכר בהצלחות מהעבר. אפילו במבחנים קטנים. עודדו אותו לראות את עצמו מעבר לתוצאה.

אל תשוו – אף פעם! זאת אולי ההמלצה החשובה ביותר. הימנעו מהשוואות לאחים או לחברים. ילד שמרגיש שמשווים אותו, עלול לאבד את הביטחון.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אם החרדה נמשכת לאורך זמן, אל תזניחו. כך גם במקרה שהילד מסרב ללכת לבית הספר. סימנים נוספים: אם הציונים יורדים או שהביטחון מתערער, זה הזמן להתייעצות מקצועית.

טיפול רגשי קצר – מועד יכול להעניק לילד כלים חשובים. טיפול כזה כולל חיזוק תחושת מסוגלות, הרפיה, ויסות רגשי וכלים קוגניטיביים.

*הכותבת, נעמה שליט, הינה פסיכולוגית חינוכית ועומדת בראש עלמא – מרחבי טיפול. מאמר זה הינו כללי ולהעשרת הידע, ואינו מהווה תחליף לטיפול מקצועי פרטני או ייעוץ אישי.