בעיות חברתיות ודחייה חברתית בקרב ילדים – איך מתמודדים?

ילדים שמתמודדים עם בעיות חברתיות זקוקים להבנה, תמיכה והכוונה מקצועית. כך תוכלו לזהות ולסייע להם להתמודד נכון עם דחייה חברתית.

איך מזהים בעיות חברתיות ודחייה חברתית אצל ילדים?

ילדים עם בעיות חברתיות מתקשים ליצור קשרים. הם נמנעים מאינטראקציות חברתיות ומביעים עצב או תסכול. חלקם חווים דחייה מצד בני גילם, חלקם סובלים מהדרה שקטה או מבדידות יומיומית. קשיים אלו פוגעים בתחושת הערך שלהם.

ילד שחוזר הביתה בודד, בלי הזמנות או שיחות עם חברים, עשוי להעיד על מצוקה. גם ילדים שנראים "רגילים" כלפי חוץ, עלולים לסבול בפנים.

מה גורם לבעיות חברתיות אצל ילדים?

בעיות חברתיות ודחייה חברתית בקרב ילדים לא תמיד נובעות מחוסר כישורים. לפעמים מדובר בביישנות גבוהה, קושי רגשי, חרדה, או קושי בוויסות עצמי. לעיתים הילד חווה כישלון חברתי ומפחד לחוות זאת שוב.

הילד זקוק לתחושת שייכות – והיא אינה נוצרת לבד. צריך לזהות מתי ההתמודדות היא זמנית ומתי נדרש מענה מקצועי.

מה אפשר לעשות כדי לעזור במקרים של דחייה חברתית

הקשבה שמחזקת

הקשיבו לילד. שאלו שאלות פתוחות. תנו לו ביטוי לרגשות. המנעו ממשפטים כמו "יהיה בסדר" או "תתעלם מהם". במקום זאת, אמרו: "נשמע שהיה לך יום לא קל", או "זה באמת לא נעים להרגיש לבד".

פיתוח כישורים חברתיים

לימדו יחד איך לפתוח שיחה, איך להגיב בצורה מותאמת ואיך להביע רגשות. חזרות בבית עוזרות לבנות ביטחון.

עזרה מקצועית

אם הקושי נמשך, פנו לפסיכולוג ילדים. בטיפול, הילד לומד להבין דינמיקות חברתיות, מתנסה בדרכים חדשות לתקשר, ומקבל כלים מעשיים להתמודדות.

חיזוק תחושת השייכות

עודדו את הילד להצטרף לפעילויות מותאמות לו. מסגרת חברתית בטוחה יכולה לשנות את כל התמונה ולחזק את הביטחון העצמי.

הדרכת הורים

כהורים, אתם המראה החברתית הראשונה של הילד. הפגינו תקשורת מכבדת, עודדו יוזמה, והראו לו שאפשר להתגבר על כישלון. אל תחששו לפנות לסיוע מקצועי שינחה אתכם.

מתי לפנות לטיפול?

לצערי, הורים רבים פונים בעצמם או עם הילד בשלבים מאוחרים. לגישתי, כשיש קושי מתמשך, פגיעות רגשית או הימנעות מקשרים חברתיים – אל תחכו. טיפול רגשי מקצועי לילדים מסייע לזהות דפוסים שעלולים להחריף ככל שהילד מתבגר. באמצעות זיהוי דפוסים, ניתן לחזק ביטחון ולפתח חוסן חברתי. בקליניקה שלי אני פוגשת ילדים רבים שמתמודדים עם תחושות של דחייה. בתהליך עדין המתאים לגיל הילד, אנחנו בונים אמון. אנחנו מבינים את הדינמיקה ומייצרים שינוי שמחזיר להם את היכולת להתחבר.

• הכותבת, נעמה שליט, היא פסיכולוגית המטפלת בילדים, במתבגרים ובמשפחה. מאמר זה הינו לידע כללי בלבד, ואינו מחליף ייעוץ ו/או אבחון ו/או טיפול פרטני על-ידי מטפל רגשי מוסמך.